״מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך״

  ניב דוב - מאמן הוליסטי ומוביל תהליכי התפתחות אישית.

ייעוד הוא הדרך שבה אנחנו מביאים לידי ביטוי את הרצון החופשי שלנו.
לא סתם חופשי, חופשי מפחד.
כלומר, מה הייתי עושה אם הרצון שלי לא היה מנוהל על ידי פחד.
נניח שרציתי להיות זמר, אבל אמא אמרה ״סליחה, עם שירים לא מקימים משפחה״. אז אמרתי לעצמי - ״אוקיי, אלך להיות עורך דין״.
יכול להיות שאני אפילו עו״ד מצליח, אולי טוב בזה, אבל בפנים אני מנותק מהתשוקה שלי ומהרצון האמיתי שלי.
כשאדם חי לאורך זמן ללא הלימה בין הרצון שלו לבין המציאות, הרגשות מתחילים להכביד - תסכול, כעס, ייאוש.
ובשלב מסוים אין ברירה אלא להרחיק את הרגש, כי אי אפשר לפגוש את התסכול הזה כל יום.
כשעושים את זה מספיק זמן, הדלק לחיים הולך ודועך.
הרבה אנשים חיים כך בלי לשים לב.
מרגישים שמשהו לא יושב, שאין חיות, שאין תשוקה, אבל לא תמיד יודעים למה.
הרצון החופשי שלנו אף פעם לא נעלם.
הוא פשוט מתכסה בשכבות של פחדים - 
פחד כלכלי, פחד מדחייה, פחד לאכזב, פחד להיכשל.
וזו בדיוק הנחת העבודה של המודל שאני עובד איתו
כל רצון חופשי שאין פחד שחוסם אותו, נוטה להתממש.
ומצד שני על כל רצון חופשי שלא מממש את עצמו, יש פחד שכן מממש את עצמו.
האבסורד הוא שרוב הרצונות שלא מתממשים לא מוגבלים ביכולת שלנו,
אלא בשורשים מעכבים שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם.
לכל אדם יש מערכת הפעלה מנטלית,
מין חיווט תודעתי שנוצר בגיל צעיר וממשיך לנהל את קבלת ההחלטות שלנו מאחורי הקלעים.
אותו חיווט הוא זה שמוביל אותנו שוב ושוב לבחירות שלא מיטיבות איתנו,
והוא גם זה שמרחיק אותנו מלחיות בהלימה עם הרצון שלנו.
העבודה שלי היא לעזור לאנשים לזהות את המקומות האלו
וליצור תנועה לחיים שיש בהם יותר חיות ויותר אמת.
כי כשאדם פועל על פי התשוקה שלו, ז״א כשהוא מבצע פעולה שמבטאת את התשוקות והרצונות שלו הוא חווה עונג גדול מאוד, כי הפעולה היא בעצם ביטוי של ההוויה הפנימית שלו, ואין כיף כזה. למרבה ההפתעה הרבה פעמים כשאדם פועל בהלימה עם הרצון החופשי שלו, שאר הדברים נוטים להתיישר בהתאם.